פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'ותביעה שכנגד - פסקדין

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 22/1/09, בין רכב התובעת בתביעה העיקרית (להלן: "רכב התובעת") ובין רכב הנתבעת בתביעה העיקרית (להלן: "רכב הנתבעת").

אין מחלוקת, כי התאונה ארעה בסמוך לצומת, כששני כלי הרכב נסעו ישר. מהעדויות ותמונות הצומת שהוגשו עולה, כי מדובר בצומת בה יש נתיב נפרד לפניה שמאלה ומימינו נתיבים לנסיעה ישר. המחלוקת בין הנהגים הייתה מי מביניהם סטה לעבר השני – בעוד נהג התובעת טען רכב הנתבעים המשיך ישר במקום לפנות שמאלה ופגע בו, טען נהג הנתבעים, כי רכב התובעת הגיע מימינו, סטה לעברו ופגע בו.

נהג התובעת העיד, כי עמד בצומת בנתיב השמאלי שאמור להמשיך ישר. האור התחלף לירוק והוא נסע כמה מטרים ואז פגע בו רכב מצד שמאל. לדבריו, הנהג התנצל ושאל לשלומו ומדבריו הבין שהוא היה צריך לפנות שמאלה ולאחר מכן שינה את דעתו. נהג התובעת העיד, כי רכב הנתבעת פגע בו בתוך הצומת עצמה ונהג הרכב אמר שלא ראה אותו והתנצל. לדבריו, כשרכב הנתבעת עמד הוא היה בנתיב לפניה שמאלה בלבד.

בחקירה נגדית השיב נהג התובעת, כי הפגיעה היתה בצד שמאל, המראה נפגעה והדלת חטפה חבטה. לדבריו, ראה את הרכב השני בזמן הפגיעה, הוא עמד בנתיב שפונה שמאלה והוא מניח שיצאו במקביל, אף שאינו זוכר אם רכב הנתבעת היה ראשון בנתיב שלו. הוא עצמו היה ראשון בנתיב שלו. כאשר נשאל אם יוכל לומר בוודאות באיזה נתיב נסע רכב הנתבעת השיב, כי הוא עמד בצומת ולא הסתכל לכל הצדדים. כאשר נדרש לסמן את מקום התאונה, השיב כי אינו זוכר אם זה היה ממש בצומת או בכניסה לנתיב. כאשר נשאל אם יש סיכוי שניסה לעקוף את הרכב הצבאי שלל זאת והדגיש, כי אין לו שום אינטרס בתביעה זו.

נהג הנתבעת, העיד, כי הוא זה שהיה במסלול השמאלי ביותר ממנו ממשיכים ישר, כאשר לשמאלו ישנו המסלול ממנו פונים שמאלה, הוא החל בנסיעה וסמוך לאחר הצומת המכונית "גולחה" מצד ימין על ידי רכב התובעת. הם עצרו החליפו פרטים.

בחקירה הנגדית השיב, שאת רכב התובעת לא ראה אלא רק לאחר התאונה וכי התאונה התרחשה במקום בו כל כלי הרכב נוסעים ישר ומכאן שלכאורה אין את מי לעקוף. נהג הנתבעת הוסיף, שאינו יודע אם רכב התובעת היה רכב ראשון ברמזור או לא. כאשר הוטח בפניו, כי התנצל בפני נהג התובעת השיב, כי כאשר יצאו מכלי הרכב שאל לשלומו של נהג התובעת, אולם לא היה לו על מה להתנצל אף שאכן לא ראה את רכב התובעת עד לתאונה עצמה.

מתמונות הנזק בכלי הרכב עולה, כי רכב התובעת נפגע בעיקר בכנף הימנית קדמית מעל הגלגל והמראה, וברכב הנתבעת נפגעה המראה ונגרמה שריטה בכנף הימנית קדמית מעל הגלגל.

דיון והכרעה

מדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% ומכאן שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על פני הגרסה אחרת. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות וקביעת משקלן הראייתי.

מעדותם של הנהגים, ניתן היה להתרשם, כי שני הנהגים הינם אנשים נורמטיבים, שכל אחד משוכנע בנכונות גירסתו. לא הבחנתי בסימנים של אי אמירת אמת אצל איש מן הנהגים. מן הנזקים שנגרמו, לא ניתן היה ללמוד דבר לעניין מתווה התאונה והם מתיישבים עם שתי הגירסאות.

מעדות הנהגים עלה, כי אף אחד מן הנהגים לא הבחין באחר טרם התאונה חרף העובדה שהמפגש בין המכוניות היה בחלקן הקדמי - דהיינו כל אחד מן הנהגים היה אמור להבחין לכאורה ברכב המגיע מאחוריו והנהג הפוגע היה אמור להבחין ברכב הנמצא לפניו, אך איש לא הבחין בחברו. על אף שמלכתחילה טען נהג התובעת בתוקף, כי רכב הנתבעת הגיע משמאלו מהנתיב לפניה שמאלה, בחקירה הנגדית הסתבר, כי הלכה למעשה לא ראה את רכב הנתבעת עומד בסמוך לו ברמזור בנתיב השמאלי ואינו יודע מאין הוא הגיע.

לאחר ששבתי ושקלתי את הדברים, באתי לידי מסקנה כי גרסאות הנהגים מעוינות, הנזקים בכלי הרכב אינם מכריעים לטובת צד זה או אחר ובמצב זה אין בידי להכריע מי מבין הנהגים אשם בתאונה.

משכך, אני מורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות – כל צד ישא בהוצאותיו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשע"ד, 20 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: